יש לו מעט מצבים אשר בהם אנשים סובלים מפגיעה מסוימת בתפקוד שלהם בשל מחלה כל שהיא או פציעה כזו או אחרת, ואז הם מוגדרים במצב של אובדן כושר עבודה מטבע הדברים. על מנת לקבל את הפיצוי אשר מגיע להם במקרים שכאלה נדרשת כמובן תביעת אובדן כושר עבודה.
תביעת אובדן כושר עבודה זמני תוגש על ידי האדם אשר נפגע כאשר הוא נפגע בתאונת עבודה, בדרך אליה או ממנה או כתוצאה ממחלת מקצוע זמנית. למשל, גננת עם צרידות במיתרי הקול אשר הוכיחה כי הצרידות הינה כתוצאה מעיסוקה, ואין היא יכולה לעבוד במקצוע סביר ההולם את כישוריה וניסיונה, תגיש תביעת אובדן כושר עבודה זמני. התייעצות עם עורך דין לגבי תביעת אובדן כושר עבודה תעזור לבדוק את זכאותו של הנפגע לקבלת נכות זמנית מן המוסד לביטוח הלאומי. במידה והנפגע לא חזר לעבודתו 3 חודשים מאז שקיבל אובדן כושר עבודה בגין תביעת אובדן כושר עבודה זמני, הוא רשאי לקבל נכות זמנית. כמובן שעל הנפגע לראות גם רופא תעסוקתי על מנת לקבוע אובדן כושר עבודה.
תביעת אובדן כושר עבודה זמני מרופא תעסוקתי
על הנפגע לפנות לרופא תעסוקתי כדי לקבוע אובדן כושר עבודה זמני או קבוע במקום עבודתו. במקרים של מחלוקת עם הביטוח לגבי אובדן כושר העבודה, רשאי הנפגע גם להיבדק ע"י מומחה מטעמו. בכל מקרה את דרגת הנכות קובע המוסד לביטוח לאומי.
קביעת דרגת הנכות בביטוח הלאומי
שלושה חודשים לאחר שנקבע אובדן כושר עבודה לנפגע ועדיין הוא חש ברע, מתכנסת וועדה בביטוח הלאומי אשר דנה בדרגת הנכות של הנפגע ויכולה לקבוע נכות זמנית מעל 9% כדי שהנפגע יקבל פיצוי כספי. עדיף להתייעץ עם עורך דין להמשך תהליך תביעת אובדן כושר עבודה זמני.
סיום תקופת הנכות הזמנית
בסוף תקופת הנכות הזמנית של הנפגע שוב מתכנסת וועדה רפואית ובמידה והנפגע לא החלים, הוועדה יכולה לקבוע נכות לצמיתות או עוד תקופה של נכות זמנית. לפיכך, מעל קביעת דרגה של 20% ומעלה מגיע לנפגע הקצבה חודשית.