שעת חירום – העורף
על מנת להבין מה מהמשמעות של שעת חירום בכל הנוגע לעורף של מדינת ישראל, יש להבין כי העורף הוא הפרמטר החיוני ביותר והבסיס לקיומה של המדינה מאז ומעולם, ועל כן יש למזער את הנזק שעלול להיגרם לו בעת שעת חירום. באופן אמפירי ניתן לומר כי לחימה לצרכי הגנה על המדינה היא ההגנה על העורף ועל המשך קיומו. העורף כולל כמובן את כל מרכזי האוכלוסייה, מפעלים חיוניים, מתקנים בטחוניים, את הכור האטומי, מפעלי התעשייה הגדולים, שדות התעופה, נמלי הים, משרדי הממשלה וכדומה. על העורף להיות בעל חוסן ויכולת עמידה של האזרחים ומוטלת עליו המשימה של תמיכה במאמץ המלחמתי עד לסיומה .
שעת חירום – אחריות הגנת העורף
האחריות על הגנת העורף הוטלה על השר להגנת העורף, אך האם באמת למשרד זה יש את היכולות הארגוניות והתפקודיות המתאימות של שעת חירום? הנחת העבודה אומרת כי על מנת שגוף יתפקד בזמן חירום עליו להיות פעיל כל השנה. האם גוף כמו המשרד להגנת העורף עונה להגדרה זו ? הגוף המתפקד כל ימות השנה שיש בידו את הסמכות והנסיון לתפקד בהיווצר שעת חירום הוא משרד הביטחון, או ליתר דיוק מערכת הבטחון על כל אגפיה .
שעת חירום ומערכת הביטחון
מערכת הביטחון הוא שם כולל לכל הארגונים העוסקים בבטחון המדינה והגנה על תושביה. בראש הפירמידה ניצב משרד הבטחון שהוא הגוף האחראי מטעם הממשלה על ביטחון המדינה. תחת אחריותו נמצא הצבא והתעשיות הבטחוניות. הגוף השני הוא הצבא. זהו הארגון העקרי המופקד בפועל על שמירת הביטחון והוא נתון למרות הכנסת והממשלה. הצבא הוא הזרוע הביצועית של משרד הביטחון ואת משימותיו קובעת הממשלה באישור הכנסת .
המשרד לבטחון פנים
המשרד לבטחון פנים מופקד על בטחונם של התושבים בתוך המדינה ועל שמירת החוקים במדינה. משרד זה מתפקד בכל ימות השנה ותחת סמכותו מתפקדת המשטרה. בשעת חירום המחייבת את הגנת העורף תהיה המשטרה הגוף המאורגן והמיומן לשמירה על שיגרת חיים נחוצה ועל ניתוב הצרכים השונים בעת החירום לגופים השונים.