Written by מוזיקה אלקטרונית הינה כל מוזיקה אשר מנוגנת בעזרת כלים אלקטרוניים. כאשר מתייחסים אל מוזיקה אלקטרונית כסגנון מוזיקלי נפרד, הכוונה היא למוזיקה אשר הכלים הדומיננטיים שבה הם אלקטרוניים, כמו למשל – מחשב, סינתיסייזר, סמפלר ומכונת תופים. מוזיקה אלקטרונית לפעמים מאופיינת כמוזיקה ממוחשבת, מכיוון שחלק ניכר מהעיבוד ומהיצירה נעשה בעזרת מחשב ובעזרת תוכנות מתאימות. בראשית המאה העשרים נעשו ניסיונות להרחיב את הספקטרום הצלילי והומצאו כלי נגינה שונים, כמו למשל – תרמין ווקס, מתנד מרטנו, אלקטרוניום וכיוצא בזה. בשנות הארבעים של המאה העשרים נוצרה בצרפת תנועה מוזיקלית חדשה בשם מוזיק קונקרט. אבי התנועה היה פייר שפר . המוזיקה של תנועה זו התאפיינה בשימוש ברשמקול ובטכניקות של עריכת הקלטות לשם יצירה מוזיקלית. הכיוון הזה התפתח במהירות עם הופעתו של הסינתיסייזר האנלוגי. בגרמניה יש לציין את התקופה שלאחר מלחמת העולם השניה את פועלו של קרלהיינץ שטוקהאוזן בתחום מוזיקה אלקטרונית. לאמריקה הגיע הסגנון בשנות החמישים המוקדמות, אז גם הוקם מרכז למוזיקה אלקטרונית בניו יורק בו פותחו ושוכללו הכלים השונים ששימשו להפקת מוזיקה זו. פואמה אלקטרונית, יצירתו של המלחין החשוב אדגר וארז, נחשבת לדעת רבים כיצירה האלקטרונית הראשונה, אם כי כבר בשנות השלושים שילב את התרמין ביצירות לכלים שונים.
מוזיקה אלקטרונית– בשנות השישים והשבעים –
מוזיקה אלקטרונית התחילה בעולם המוזיקה הקלאסית עם יצירות בארוק אשר נוגנו על סינתיסייזר, כמו למשל – ביצועיה של ונדי קרלוס ליצירות באך, או ביצועיו של איסאו טומיטה ליצירותיהם של מוסורגסקי, סטרווינסקי וכדומה.
אחר כך אומצה מוזיקה אלקטרונית באמצעות תרבות הפופ. יצירת מוזיקה אלקטרונית הייתה קשה ביותר מבחינה טכנית בתחילת הדרך, אך צברה תאוצה באמצעות מוזיקאים כמו למשל – קית' אמרסון – מאמרסון לייק פלמר או הביץ' בויז שהשתמשו בכלים אלקטרוניים בצורה מובהקת.
